מהו בכלל עיקור וכיצד הוא מבוצע?
עיקור הוא ניתוח בהרדמה מלאה כמובן, בו אנו מבצעים חתך קטן בשליש האחורי של הבטן ממנו אנו מוציאים את הרחם והשחלות, לאחר קשירת כלי הדם שלהם. לרוב החתך נסגר בתפר נסתר עם חוט נספג כך שבד״כ איך צורך בחבישת קולר אליזבטני לאחר הניתוח. כמו בכל הניתוחים שאנו מבצעים במרפאה הכלבה משתחררת הביתה כשהיא ערנית והולכת על הרגליים בכוחות עצמה. לאחר הניתוח צפויים יומיים שלושה של חולשה יחסית עם מגמה חיובית בתיאבון ובמצב הרוח. כלבה מעוקרת לא תתייחם יותר ואינה יכולה כמובן להיכנס להריון ולהמליט. העיקור מבוצע לרוב לאחר הייחום הראשון ובסיום ההתפתחות של מערכת המין כך שהזמן המומלץ ביותר משתנה מגזע לגזע ובאופן כללי תלוי בהמלצת הוטרינר.
מה הסיבות בגינן מומלץ לעקר את הכלבה שלי?
יתרונות העיקור רבים והם עולים על החסרונות באופן מובהק כך שאנו ממליצים לעקר כלבות באופן גורף, במידה כמובן ואין הבעלים מעוניינים בהמלטה או באם מדובר בכלבה שסיימה את ההמלטות הרצויות.
מחלה נוספת ושכיחה מאוד בכלבות לא מעוקרות הינה – גידולי עטין. גם כאן כלבה לא מעוקרת תפתח בסבירות גבוהה מאוד מתישהו במהלך חייה גידולי עטין. גידולים אלו ברובם ממאירים ושולחים גרורות לקשרי הלימפה המנקזים ולבית החזה. עיקור מוקדם (לאחר ייחום ראשון או שני) מפחית את השכיחות של גידולי עטין באופן משמעותי.
שכיחותן של שתי מחלות קשות אלו (דלקת רחם – פיומטרה וגידולי עטין) כל כך גבוהה בכלבות לא מעוקרות כך שבאופן כללי ניתן לומר שכלבות מעוקרות חיות יותר שנים בממוצע.
מעבר ליתרונות הרפואיים המובהקים עיקור מונע ייחומים – כך שכלבות שחיות בבית בעיקר לא מדממות אחת לחצי שנה ואינן מנסות לברוח בכדי להזדווג עם זכרים בסביבה.
למען ההגינות נפרט את חסרונות העיקור – כלבות מעוקרות יכולות לסבול מנטייה להשמנה לאחר הפרוצדורה, ההשמנה הינה קשורה למאזן ההורמונים המשתנה וניתנת לשליטה ע״י הבעלים במינון כמויות המזון. כמו כן באופן סטטיסטי אנו רואים עלייה בסיכויים למספר מצבים שאינם מסכני חיים אך דורשים טיפול כגון – בריחת שתן וקרע של רצועה צולבת.
ולסיום,
במדינת ישראל מומתים עשרות אלפי כלבים כל שנה מהסיבה הפשוטה שאין להם בית. גורים רבים לא רצויים ונזרקים לרחוב מתים או מומתים בהסגרים ועמותות. לכן, בכדי להפחית ככל שניתן המתות, מדינת ישראל מעודדת עיקורים וסרוסים של כלבים ואף מאפשרת הנחה משמעותית באגרת הכלבת השנתית בכלבים מסורסים ומעוקרים לעומת כאלו שלא.
הסיפור של ג׳סי:
ג'סי החתיכה, כלבה לא מעוקרת מגזע בולדוג אנגלי, הובאה למרפאתנו עם תלונה על כך שלא מרגישה טוב, חלשה מאוד, לא אוכלת ומשלשלת בשלושה ימים האחרונים.
בתחקור הבעלים התברר כי ג'סי הייתה מיוחמת לפני חודש בערך, אז בוצעו נסיונות זיווג עם זכר.
בבדיקה במרפאה התברר כי ג'סי סובלת מחום גוף גבוה מאוד (40 מעלות) ולכן גם חלשה מאוד וחסרת תיאבון. כמו כן נראו מעט הפרשות צהבהבות מאיבר המין.
ביצענו צילום רנטגן ובדיקת אולטרסאונד, בהם ראינו לולאות קרני רחם מלאות בנוזל, מה שאושש את האבחנה כי ג'סי פיתחה דלקת רחם מוגלתית (פיומטרה) שהובילה לכל התופעות הללו.
דלקת רחם מוגלתית הינו מצב מסכן חיים שלרוב מצריך ניתוח חירום ואחד הגורמים העיקריים לכך שמומלץ לעקר כלבות נקבות!
מצב זה נובע עקב הפרעה הורמונלית ראשונית המובילה לכך שחלל הרחם וקרני הרחם מתמלאים במוגלה. בחלק ניכר מדלקות הרחם המוגלה איננה מתנקזת באופן יעיל מאיבר המין מאחר וצוואר הרחם סגור, כך שהרחם ממשיך וממשיך להתמלא עד לכדי סכנה לקרע ודליפת המוגלה לחלל הבטן- ומוות.
ג'סי קיבלה טיפול ראשוני שכלל נוזלים ואנטיביוטיקות לוריד ומיד בוצעו בדיקות דם כלליות אשר אישרו כי ניתן להכניסה לניתוח למרות מצבה הגופני הקשה. בניתוח התגלה רחם ענק ומלא בהמון מוגלה על סף פיצוץ ודליפה. הרחם הוצא בשלמותו וג'סי התעוררה והתאוששה כמו גדולה וכבר בערב חזרה לאכול 
דלקות הרחם הללו מופיעות במרבית המקרים כחודש עד חודשיים לאחר ייחום. אם כלבתכם עברה ייחום לאחרונה ואינה מרגישה טוב – חלשה, חסרת תיאבון, שותה הרבה ועושה הרבה פיפי, מקיאה או משלשלת – אנא אל תהססו והביאו אותה לבדיקה מהר ככל הניתן! לג'סי היה מזל גדול שהובאה אלינו בזמן, אך לא תמיד זה המצב.
וטרינרים בלב המושבה
לוינסון 12, גדרה
